Back
BackToMain
PrevMode
Mode
חזרה
.
המעבר 'מכור ההיתוך' לחברה רב תרבותית כפי שבא לידי ביטוי בתחומים שונים בחברה ובתרבות במדינת ישראל

מדיניות קליטת העלייה לישראל עברה שינויים משמעותיים במהלך 6 העשורים לקיום המדינה – מתפיסת 'כור ההיתוך' לגישת הרב תרבותיות.

הביטוי 'כור היתוך' מתייחס למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות, ולפיה העולים מתפוצות ישראל יתאימו עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת שסימלה המייצג הוא דמות הצבר. למעשה הייתה תפיסה זו המשכיות של הגישה שרווחה בקרב מנהיגי הישוב עוד בתקופה שקדמה להקמת המדינה.

המטרה הייתה התאמת העולים החדשים, מכל הארצות, למודל היהודי החדש המבטא בתרבותו, בעיסוקיו ובהופעתו את המהפכה הציונית, שעמדה בניגוד לכל מה שהזכיר וסימל את היהודי בגולה. הכוונה הייתה לסלק את חוליי הגלות ולהניח יסודות לחברה יהודית חדשה ובריאה שתקום בארץ. נעשה רבות לטיפוח הזהות הלאומית. השיח בתרבות הישראלית הדגיש את מוטיב דמות הצבר, הודגשה גבורת הלוחמים והגשמת קיבוץ הגלויות במדינת ישראל.

המטרה של תפיסת "הרב תרבותיות" שונה בתכלית. יש כאן ויתור על חלום יצירת חברה חדשה ואחידה, תוך הכרה שחברת מהגרים בנויה מפסיפס תרבויות. בגישת הרב תרבותיות, הקבוצות השונות שומרות על זהותן, על האתניות, המנהגים, האמונות, והשפה שלהן אך יחד עם זאת מאוחדות בנאמנותן הלאומית. יש כאן ביטוי לתהליך מעבר מתרבות שמעמידה במרכז את האומה הנבנית ואת הערכים הלאומיים המשותפים, לתרבות שמעמידה במרכז את הפרט ומבטאת פלורליזם תרבותי.

 

הגורמים למעבר לחברה רב תרבותית:

1.     תהליכים כלליים שהתרחשו במדינת ישראל ובעולם המערבי – העמדת היחיד וצרכיו במרכז, החליפה את תחושת החברה המגויסת הנלחמת על עצם קיומה, והאינדיבידואליזם (היחיד) שהחליף את הקולקטיביזם.

2.     מגוון אמצעי התקשורת וזמינותם – תופעה המאפשרת לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם ארץ מוצאו.

3.     ההכרה שגם בלי הניסיון להאיץ את קליטת העולים, בתוך 3-2 דורות ממילא משתלבים הצעירים בחברה הכללית, מעשירים אותה בתרבותם ורואים עצמם חלק בלתי נפרד ממנה.

המעבר מתפיסת "כור ההיתוך" לגישת הרב תרבותיות מבטא סובלנות לקיומן של מספר תרבויות במדינת ישראל, תוך הכרה שהמאחד בין הקבוצות השונות – ההסכמה על קיומו של משטר דמוקרטי במדינה וההכרה במוסדות השלטון שלה הממשלה, צה"ל, הכנסת ומערכת בתי המשפט.

הביקורת כלפי הגישה הרב-תרבותית: יש הרואים בגישת הרב תרבותיות טעות הפוגעת במרקם החברתי ולאומי של המדינה.פוגעת בתחושת הסולידריות חברתית ומאריכה את משך ההשתלבות של העולים ואפילו תורמת ליצירת ניכור בין העולים לוותיקים.

ביטויי גישת הרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות מחיי במדינת ישראל:

·        אופן הקליטה – הכרה בשונותו של העולה ובמטען התרבותי שהוא מביא איתו: היעלמות הדרישה לשינוי שמות; עידוד נשים אתיופיות להתפרנס מיצירות אמנות פרי תרבותן.

·        בחינוך – עבודות שורשים; ערבי קהילות; ציון מועדים ומנהגים של קהילות שונות; תכניות לימוד.

·        אמנות – ייצוג התרבויות השונות: תיאטרון 'גשר', תערוכות אמנות אתיופיות; תיאטרון בשפה המרוקנית. בה בעת התרחש גם שינוי בתכנים האמנותיים – מהאדרת דמות הצבר והתמקדות בעצמאות היהודית המתחדשת אל עבר עיסוק בפרט ועולמו תוך ביקורת על מוסדות השלטון והחברה הישראלית.

·        תקשורת – מגוון רחב של אמצעי תקשורת בשפות שונות.

 

המשך התרגול האינטראקטיבי בנושא קליטת עלייה ועיצוב החברה במדינה

.
.
לראש הדף
האתר פותח באמצעות תוכנת קליקיט     לניהול תכנים ואתרי אינטרנט
.