Back
BackToMain
PrevMode
Mode

כל הזכויות שמורות לויקיפדיה. השימוש בתמונה לצורכי לימודים בלבד

אזרחות
היסטוריה
60 שנה למדינת ישראל - מציון לציונות לציון
דף הבית
דף עבודה בנושא ועדת פיל ועדת וודהד וועדת סט.ג'יימס

כתבה: לאה משולם

ועידת פיל – תוכנית החלוקה

 

תאריך כינוס הועידה:

הועידה כונסה בחודש                                                                            . היא כונסה בחודש זה משום ש                                                              .

 

מטרות כינוס הועדה:

א.                                                                                                                                

ב.                                                                                                                                

 

דרך עבודת הוועדה:

                                                                                                                                

מסקנות הועדה

שינוי תפיסת המנדט חלוקת הארץ לשתי מדינות יהודית וערבית:

 

שטח המדינה היהודית ישתרע על פני שטח  של                                                             

היהודים יאלצו לשלם לערבים                                                                                   

המדינה הערבית תאוחד עם אמירות                                                                            

בריטניה תשלוט ב"פרוזדור" שיכלול את                                                                      

כל השטחים יהיו בפיקוח                                                                                            

תתבצע העברה יזומה של תושבים                                                                               

משמעות ומסקנות

ü                                                                                                                                   

ü                                                                                                                                   

 

התגובה בישוב הערבי

התגובה בישוב העברי

 

דחייה תקיפה של מסקנות ועדת פיל

ויכוח בישוב:

·        טבנקין

 

 

 

 

 

 

 

·        ז'בוטינסקי

 

 

 

 

 

 

 

·        כלכלי –

 

 

·        לאומי דתי –

 

 

·        בטחוני

 

 

·        גם הקונגרס הציוני ה- 20 (שהתקיים בשנת 1937) דחה את מסקנות הועדה וטען שארץ ישראל משתרעת משני עברי הירדן וכי ההתיישבות היהודית חיונית לא רק לישוב היהודי כי אם גם לאוכלוסייה הערבית.

 

 

תגובת הערבים –                                                                                    

 

 

מצבה של בריטניה בשנת 1939

באירופה ובמזרח התיכון

 

ב- 1938 חל מפנה לרעה במדיניות הבריטית ביחס ליהודים – למה?

התבונן במפה המצ"ב. מה היו בעיותיה של בריטניה במזרח התיכון ובאירופה בשנת 1938?

 

 

בעיות באירופה

התגברות כוחה של גרמניה הנאצית מלחיצה את בריטניה. גרמניה הנאצית מגבירה ומחזקת את כוחה בהדרגה:

א. סיפוח שטחים:

     1/1935 - פלישה לחבל הסאר.

     3/1936 - פלישה לחבל הריין

     3/1938 - האנשלוס - סיפוח אוסטריה לגרמניה.

     3/1939 - הפלישה לצ'כוסלובקיה והפיכתה למדינת חסות גרמנית.

 

ב. חיזוק בריתות מדיניות:

    10/1936 - ציר רומא ברלין - ברית עם מוסולוני מנהיגה הפאשיסטי של איטליה.

    1936-4/1939 - סיוע לגנרליסימו פרנקו לנצח במלחמת האזרחים בספרד.

 

ג. כוחה של יהדות אירופה                                                                                   

 ד. כוחה של יהדות ארצות ברית                                                                          

 

אינטרסים של בריטניה במזה"ת

  • רצף טריטוריאלי                                                                                              
  • נפט                                                                                                                 
  • תעלת סואץ                                                                                                      
  • כוח צבאי קטן מזה"ת                                                                                     

בעיות במזה"ת

מדינות ערב                                                                                                               

יחס הנציב הבריטי מק-מייקל לישוב                                                                           

 

נסה להסביר על פי דף העבודה מדוע לא היתה מעוניינת בריטניה בתוכנית החלוקה?

 

בריטניה משגרת ועדה חדשה "וועדת וודהד". מסקנות ועדת וודהד הן שתוכנית החלוקה לא יישימה.

 

ועידת השולחן העגול (ועידת לונדון או ועידת סט-ג'יימס) 1939.

מדוע כונסה הוועידה?

ý     נסיון להגיע להסדר -                                                                                         

תוצאה משוערת של בריטניה                                                                             

מטרה                                                                                                                

העומדים בראש המשלחת היהודית:                                                                 

 

ý     הזמנת נציגי מדינות ערב לדיונים                                                                   

מטרת ההזמנה                                                                                                

העומד בראש המשלחת הפלשתינית                                                                                                     

תביעות כל אחד מהצדדים:

 

המשלחות הערביות

נציגי הסוכנות

הבריטים

מנדט:

 

 

 

 

 

 

עליה:

 

 

 

 

 

 

רכישת קרקעות:

 

 

 

 

 

התנאים שנדחו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התנאים שהתקבלו:

 

 

 

בן גוריון אמר: "אנחנו עומדים על פרשת דרכים – אחרי עשרים ושתיים שנה –להתחיל פרק חדש. נסתיים פרק של עזרת אנגליה להגשת הציונות. ... עכשיו עומדים אנו לא לפני השאלה: "מנדט בריטי או מדינה יהודית, אלא "מדינה ערבית בארץ ישראל או מדינה יהודית בארץ ישראל...".

 

דחקו ביהודים ובערבים למתן את שאיפותיהם, כדי שניתן יהיה להגיע לנוסח פשרה. מהערבים ביקשו להסכים להגירה יהודית ולקניית קרקעות, מבוקרת על ידי הבריטים. מהיהודים ביקשו להאט את קצב ההתפתחות של הבית הלאומי, כדי להרגיע את חששות הערבים.

עמדת בריטניה כללה, בין היתר, שני עקרונות מרכזיים:

1.                              

 

     

2.       

 

תוצאות הועידה:

כפיית מדיניות בריטית: במרץ 1939, יומיים לאחר שהיהודים והערבים דחו את הצעותיה החליטה ממשלת בריטניה                                                            

 

מדיניות תוקפנות של היטלר: יומיים לאחר נעילת הועידה                                

 

מו"מ עם הערבים                                                                                           

 

חודשיים לאחר ועידת לונדון - פרסום הספר הלבן השלישי של שר המושבות מקדונלד.


 

 

מקור: הספר הלבן של מקדונלד (מאי 1939)

רשימת הגזרות

 

א.      החוקה:

1.      "שאיפת ממשלת הוד מלכותו היא הקמת מדינה ארץ ישראלית עצמאית תוך עשר שנים, שתעמוד בקשרי אמנה כאלה עם הממלכה המאוחדת הבריטית. הצעה זו להקמת המדינה העצמאית תצריך התייעצות עם מועצת "חבר הלאומים" בתכלית להביא את המנדט לידי סיום.

2.      המדינה העצמאית חייבת להיות מדינה שבה ישתתפו הערבים והיהודים בשלטון באפון כזה, אשר יבטיח שהעניינים החיוניים של כל עדה יישמרו.

3.      להקמת המדינה העצמאית תקדם תקופת מעבר, אשר בה תוסיף ממשלת הוד מלכותו להחזיק בידה את האחריות לשלטון הארץ. במשך תקופת המעבר יוענק לאוכלוסיי ארץ-ישראל חלק גדל והולך בממשלת ארצם. לשני חלקי האוכלוסייה תהיה אפשרות להשתתף במנגנון השלטון, והתהליך יוגשם בין שניהם ישתמשו בה או לא.

ב.      העליה:

4.       משך חמש השנים הבאות תהיה העלייה היהודית, אם ירשה זאת כושר הקליטה הכלכלי, בשיעור שיביא את האוכלוסייה היהודית עד כדי שליש בקירוב מהאוכלוסייה הכללית של הארץ. אם מביאים בחשבון את הריבוי הטבעי המשוער של האוכלוסייה הערבית והיהודית ואת מספר העולים היהודיים הבלתי חוקיים הנמצאים אתה בארץ, יאפשר דבר זה הכנסת 75,000 עולים בערך במשך חמש השנים הבאות החל מתחילת אפריל של שנה זו (1939).

5.       ממשלת הוד מלכותו גמרה אומר לעצור עליה בלתי חוקית ואחוזים באמצעי מניעה נוספים. המספרים של כל אותם העולים הבלתי חוקיים אשר למרות אמצעים אלה, יצליחו להיכנס לארץ, ואי אפשר יהיה לגרשם, ינוכו מהמכסות השנתיות.

6.       ממשלת הוד מלכותו משוכנעת כי, לאחר שהעלייה אשר עתה מתכוונים לה תוגשם במשך חמש שנים, לא יהא צידוק בידה. וגם לא תהיה עליה חובה להקל על המשך התפתחותו של הבית הלאומי היהודי על ידי עליה ללא התחשבות במשאלותיה של האוכלוסייה הערבית.

ג. קרקע:

*      ממשלת ארץ-ישראל נדרשת, לפי הסעיף השישי מהמנדט, "בהבטיחה שזכויותיהם ומצבם של חלקי אוכלוסייה אחרים לא יפגעו לרעה", לעודד "התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע", ועד עתה לא הוטלה כל הגבלה על העברת קרקע מערבים ליהודים.

הדינים והחשבונות של כמה ועדות מומחים ציינו, כי עקב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הערבית והמכירה הבלתי פוסקת בשנים האחרונות של קרקע ערבית ליהודים, אין עתה באזורים מסוימים מקום להעברות נוספות של קרקע ערבית, ואילו באזורים אחרים יש הכרח להגביל העברות קרקע כאלה, כדי שעובדי האדמה הערבים יוכלו לקיים בידיהם את רמת חייהם הקיימת וכדי שלא תיווצר במהרה אוכלוסייה ערבית גדולה של מחוסרי קרקע. בנסיבות אלה, תינתנה לנציב העליון סמכויות כלליות לאסור ולהסדיר העברות קרקע. הסמכויות הללו תחולנה מתאריך פרסום גילוי דעת זה על המדיניות והן תישארנה בידי הנציב העליון במשך כל תקופת המעבר.

*      מדיניותה של הממשלה תהיה מכוונת לפיתוח הקרקע, ולשיפור שיטת העיבוד, במקום שיהא זה אפשרי. לאור פיתוח כזה יהיה הנציב העליון בן חורין, באם יהיה משוכנע ש"זכויותיהם ומצבם" של האוכלוסייה הערבית ישמרו כראוי, לעיין מחדש ולשנות כל צו שניתן בנוגע לא יסור או להגבלה על העברת קרקעות".

 

שאלות:

1.       "הספר הלבן" של 1939 נחשב כגרוע שב"ספרים הלבנים" וכונה בפי היישוב "הספר השחור" ו"ספר המעל". למה?

2.        מה ההגבלות שמטיל הספר הלבן על התפתחות הישוב היהודי?

3.      כיצד מבטאת הכרזה את יחסו של הישוב ל"ספר המעל"?

 

 

 

 

הספר הלבן השלישי של מקדונלד 5/1939

 

במאי 1939 משנה בריטניה את מדיניותה ומפרסמת את "הספר הלבן השלישי" שמקבל את הכינוי "ספר המעל".

 

סעיף

תוכן

משמעות

חוקה

לטווח הארוך, הקמת מדינה פלשתינית עצמאית, שבה ישתתפו היהודים והערבים בשלטון. הרכב הממשל שיקום יהיה בהתאם לשיעורי האוכלוסייה היהודית והערבית  בארץ-ישראל באותה תקופה (מיעוט יהודי במדינה). המדינה תוקם תוך 10 שנים ועד אז תמשיך בריטניה לשלוט בארץ ישראל.

 

 

עליה יהודית לארץ ישראל לתקופת מעבר

בתקופת המעבר הבריטים ימשיכו לשלוט בארץ. במשך חמש שנים מ- 1939 תורשה עליית יהודים, רק במידה שהישוב היהודי יהווה כשליש מתושבי ארץ ישראל – תמיד יישארו היהודים מיעוט בארץ. יעלו ג- 75 אלף עולים. במשך 5 שנים – 10 עולים בשנה ועוד 25 אלף כ"תוספת" אם יוכלו להיקלט מבחינה כללכית. לאחר 5 שנים לא תורשי עליית יהודים לארץ אלא אם יסכימו לכך הערבים.

 

הגבלת קניית קרקעות

ממשלת בריטניה תגביל קניית קרקעות בארץ ישראל ע"י יהודים. לטענת הבריטים באיזורים מסויימים יש לאסור מכירת קרקעות ערביות לידיים יהודיות  ובאיזורים אחרים, יש להגביל את מכירת הקרקעות ליהודים.

הסיבה: מניעת מצב בו האוכלוסייה הערבית הגדולה תהפוך לאוכלוסיה מחוסרת קרקע, עם רמת חיים נמוכה.

 

 

 

מטרותיה של בריטניה עם פרסום הספר הלבן:

1.                                                                                                                       

2.                                                                                                                       

3.                                                                                                                       

 

ועידת המנדטים של חבר הלאומים קבעה ביוני 1939 כי "הספר הלבן" מפר את נוסח המנדט.


 

תגובות לספר הלבן

 

הערבים

היהודים

רוב ערביי ארץ ישראל התנגדו לספר:

 

תקופת המעבר נראתה להם ארוכה מדי.

א.         הם האמינו שבמלחמה הקרבה הם

 

 

 

ב.         המופתי הורה ממקום גלותו בלבנון למנהיגים פלשתינים לתבוע מבריטניה לתקן את הצהרתה בספר הלבן השלישי ולהכריז על 

 

 

 

 

הבריטים דחו תביעות אלה.

תגובת הישוב היתה "ציונות לוחמת":

1)

 

 

2)

 

 

3)

 

 

רוב ההנהגה היהודית התפקחה מאשליות ותקוות. התנועה הציונית הבינה כי לא ניתן לקדם את הקמת הבית הלאומי בדרכים שננקטו בעבר.

יהודי החלו בהפגנות נגד בריטניה תקפו מבנים ומתקנים ממשלתיים בריטיים.

 

 

חוק הקרקעות –פברואר 1940

הספר הלבן לא קבע במפורש באילו איזורים בארץ ישראל אסור ליהודים לקנות אדמות ובאילו איזורים מותר להם. לכן בתקופת מלחמת העול השניה (פברואר 1940) בריטניה מחוקקת חוק קרקעות חדש הממשיך את המדיניות הבריטית הפרו-ערבית, של ספר לבן שלישי (מ-1939) ומהווה תוספת לסעיפי הספר הלבן.

 

הארץ חולקה ל- 3 אזורים:

אזור א'

65% משטח ארץ ישראל בו מותרת קניית קרקעות רק לערבים: גליל , יהודה ושומרון, עזב, צפון הנגב.

אזור ב'

בו אסורה לחלוטין מכירת קרקעות ליהודים – 30% משטח ארץ ישראל.

אזור ג'

שבו מותרת ליהודים לקנות קרקעות ללא הגבלה – איזור השרון וחלק מצפון השפלה 5% בלבד משטח ארץ ישראל.

 

 

מטרת החוק: מטרת החוק לעצור את תנופת ההתיישבות היהודית.

 

 

 

[גרסת מדפסת] [שלח לחבר] [הוספת תגובה]

רחוב אורט ישראל 7 בת-ים

טלפון: 03-5510431

האתר פותח באמצעות תוכנת כליקיט לוגו לניהול תכנים ואתרי אינטרנט